שנת תשפ"ב נפתחה במראית עין של חזרה לשגרה והמשכיות למה שהיה לפני הקורונה, אך לאחרונה אנו מדווחים שעבור תלמידינו החזרה לשגרה קשה מאד ושבתי הספר מוצפים בקשיים רגשיים, באלימות ובערעור של כל מה שהיה מוכר וידוע.

במצב זה, לנו, המורות והמורים לאמנות יש תפקיד מיוחד של הכלה, מקום לביטוי רגשי וטווייה מחדש של יחסים וקשרים שנפרמו. שימו לב לילדים, נסו לטפח בהם ביטחון ועוצמה, וקחו כצידה לדרך את יצירות האמנות, שפעמים רבות משקפות, מייצגות ומהדהדות את כל מה שלא ניתן לומר במילים.

נסו לנהל סביב יצירות שנבחרו בקפידה שיח כיתתי שמחלץ רגשות, דעות ומחשבות מהתלמידות והתלמידים, נהלו שיח קשוב ומכבד בכיתה, למדו את הילדים להקשיב זה לדברי חברו או חברתה, להיות שקטים יותר, לתת למי שמדבר לסיים את דבריו ורק אז להתייחס ולהגיב בצורה מכבדת ועניינית.

אנחנו כמורים צריכים להוות מודל רגשי לניהול השיח, היום יותר מאי פעם. אני וצוות המדריכות שלי נמצאות כאן כדי לייעץ, לתת השראה ולהדריך מבחינה פדגוגית. אני שמחה לראות גם את השיח הער בקבוצות הווטסאפ של המורים ואת התמיכה שלכם זה בזה בכל הרמות. יישר כוח!