בינתחומיות בחמ"ד
"קהילה לומדת אמנות בינתחומית"
טלי פרקש ושגית זליגר
הקהילה הבין תחומית בשנים תשע"ט- תש"פ היתה מורכבת ממורות לתחומי האמנות השונים: אמנות, ספרות, תיאטרון, קולנוע. רוב המורות היו מורות בעל יסודי.
הקהילה פעלה במשך שנתיים. בשנה"ל תשע"ט התקיימו שמונה מפגשים פנים אל פנים אחת לחודש + ארבעה מפגשים אסינכרונים לעבודת יצירה ושני ימי קיץ מרוכזים.
בשנה"ל תש"פ התקיימו 7 מפגשים פנים אל פנים אחת לחודש + מפגשים קבוצתיים ליצירה ובאמצע תש"פ העמדנו תערוכת של תוצרים הקהילה ממש ערב התפרצות הקורונה.
ההנחיה המשותפת לטלי פרקש, אמנית פלסטית, יוצרת ומורה לאמנות באולפנת "אוריה" ושגית זליגר, בימאית ומורה לתיאטרון באולפנת "אוריה", אפשרה להביא לידי ביטוי את העושר הרב של היצירה והחשיבה באופן בין תחומי ורב ערוצי, בכתיבה, צילום וידאו, סאונד, אמנות פלסטית ופרפורמנס כשהן משולבים יחדיו.
בשנה הראשונה נבחר הנושא "המיתוס של נרקיס" כנושא משותף לחקירה בין תחומית.
במהלך השנה הזאת בחנו היבטים שונים של הנושא בפילוסופיה, בפסיכולוגיה, ביהדות וכן באמנויות השונות, החל מהייצוג של המיתוס באמנות ועד העיסוק מנושאים הנגזרים מנושא זה כגון: הדיוקן, תרבות הסלפי, המראה באמנות, המבט הגברי והנשי, המונולוג כסוג של התבוננות עצמית ועוד...
כמו כן לאורך כל השנה יצרתנו לאור הנושא בכל מפגש מנקודת מבט אחרת ובמדיות שונות.
בשנה השנייה בחרנו לעסוק בנושא ה"זיכרון" וכן בחרנו להעביר את שרביט ההנחיה לחברות הקהילה, המשתתפות חולקו ל- 4 קבוצות כל קבוצה העבירה מפגש בנושא הנבחר מנקודת מבט מסוימת ואף הפעילה את הקבוצה ביצירה לאחר הלמידה והחקירה.
בתום השנה השנייה העמדנו תערוכת תוצרים בנושא הזיכרון מהיבטים שונים ובאופן בין תחומי כאשר אנחנו מגיבות זו לעבודה של זו וכן מסייעות זו לזו בטכניקות שלא נגישות להן. לדוגמא, צילום לווידאו ארט המצורף לפרפורמנס ועוד.
האחריות עוברת לקהילה – באיזה אופן?
שיתוף בהובלה ואחריות על הקהילה התבצע כך שכל קבוצת משתתפות היתה אחראית על המפגש מתחילתו ועד סופו כולל דאגה להווי, לכיבוד, לאווירה, לחומרים, לתכנים. מנחות המפגש בחרו בהתייעצות עם הקהילה את נושא "הזיכרון" והמשתתפות שהעבירו כל מפגש בחרו באיזה היבט של הנושא להתמקד. למשל: זיכרון ילדות, טקסט מעורר זיכרון, זיכרון דרך חומר וכו'.
כל המפגשים נבנו במבנה שנקבע כדרך עבודה של הקבוצה: חלק תיאורטי, חלק סדנאי ושיתוף תוצרים.
השותפות של כל המשתתפות בהנחיה, הגדילה את המוטיבציה של המשתתפות באופן כללי, טיפחה את תחושת האחריות והמעורבות האישית, נתנה קול גם למשתתפות פחות פעילות וכן אפשרה מגוון של דרכי הנחיה ותכנים.
במבט לאחור....
הבשורה של הקהילה כבר התרחשה בתוך הקהילה: עצם המפגש ותהליך העבודה הבין תחומי פיתח אצל כל אחת מהמשתתפות יכולות רב תחומיות ובין תחומיות, סקרנות כלפי האמנויות השונות, הרחבת ידע ובמידה מסוימת ובעיקר התמוססה חרדה מהתנסות וחשיפה לתחום שאינו אזור הנוחות שלי.
המשתתפות כבר מיישמות את הרב- תחומיות בעבודה האישית מול תלמידות.
אנחנו המנחות מעוניינות להמשיך ולפתח ולהפיץ את הבשורה גם בקהילות מורים נוספות בכלל ובפריפריה בפרט. אנחנו מאמינות שבעולם שבו אין באמת הפרדה תחומית נכון שגם ההוראה לא תפריד תחומים, הוראה בין תחומית היא משמעותית יותר ומרחיבה את הדעת ורלוונטית יותר לחיים המודרניים ולאופן ההצגה של תחומי האמנויות במוזיאונים ובגלריות.